Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

נזקים מטבע הבריאה

חוק חוזה הבטוח הישראלי לא הוחל על פוליסות לבטוח ימי. החשש היה שהוראות החוק המיטיבות עם המבוטח ירתיעו את חברות הביטוח הזרות מלבטח משלוחים לישראל וממנה או מלשמש מבטחי משנה בתחום זה.

לאחרונה, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בתחום הביטוח הימי אשר נדון לפי כללי המשפט האנגלי. אין ספק כי אילו נדון לפי חוק חוזה הביטוח הישראלי התוצאה היתה שונה.

חברה זרה מהעיר וורמנהויזן שבהולנד רכשה בישראל תפוחי אדמה וביטחה אותם בחברת הביטוח קונטיננטל גם כנגד נזק כתוצאה מארוע הנעוץ בטבע בריאתם; דהיינו - גם כנגד נביטת תפוחי האדמה בדרך להולנד.

כשהגיעו המשלוחים לנמל רוטרדם הסתבר כי החשש היה מוצדק ובחלק מהם התגלתה נביטה.

למרות הכסוי המפורש שניתן בפוליסה לארוע זה סירבה קונטיננטל לשלם את נזקי הנביטה בהסתמכה על חריג כללי בפוליסה הקובע כי לא יהיה כסוי ביטוחי במקרה שבו "האריזה לא היתה מתאימה להגנת הטובין המבוטחים".

המחלוקת הגיעה עד לבית המשפט העליון ונדונה בפני השופט יעקב קדמי.

"האם ייתכן" - שואל השופט קדמי - "כי נזקי הנביטה לא יכוסו למרות שהפוליסה כוללת כיסוי מפורש של נזק כזה?"

את הדיון בשאלה זו, מדגיש השופט, יש לקיים על פי הדין האנגלי.

במקרה זה, קובע השופט, הובלו תפוחי האדמה באוניה בלתי מקוררת וללא נקיטה במירב האמצעים להבטחת אוורור אופטימלי.

אכן, בפוליסה אין דרישה להוביל את תפוחי האדמה בקירור דווקא.

הדרישה היא להובילם במכולות או במשטחים ותו לא.

אולם, אין להסיק מכך שמותר למבוטח להוביל את תפוחי האדמה בתנאים מזיקים.

לכן יש לפרש את הפוליסה כך שניתן לשלוח את תפוחי האדמה במכולות - אך צריך שהאוניה המובילה תהיה מקוררת. או לחילופין, אם נבחרת שיטת הובלה במשטחים - צריך להבטיח תנאי אוורור בין השקים.

בהסתמכו על תנית הפטור שבפוליסה המתנה את תשלום הנזק בשל נביטה בכך שההובלה נעשתה באריזה מתאימה, דחה השופט קדמי את התביעה והחברה ההולנדית לא פוצתה בשל נזקי הנביטה למרות הכסוי שנרכש על ידה כנגד נזקים אלה.

כאמור, אין ספק כי דיון במשפט זה על בסיס הוראות חוק חוזה הבטוח הישראלי היה מוביל לתוצאה הפוכה.

החוק הישראלי אינו מאפשר הסתמכות על תנית פטור מסוג כזה אלא כאשר האמצעים להקלת הסיכון, כלשון החוק, פורטו מפורשות בפוליסה, או כאשר התנהגותו של המבוטח מגעת עד כדי דרגה של גרימת מקרה הבטוח במתכוון.

על רקע זה, תמוהה ביקורתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, בדבר ההטבות המפליגות שנותן חוק חוזה הבטוח הישראלי לחברות הבטוח דווקא.