חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 פרק ט' ביטוח נכות
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995
לקוח מאתר
פרק ט': ביטוח נכות
סימן א': נכים
הגדרות[1]
[127כא]
195.
בפרק זה -
"הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח סעיף 40(ב1) (2) לחוק חיילים משוחררים;
"ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
"מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
"נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיים בו אחד מאלה:
(1) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד ואינו משתכר סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע;
(2) כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר,
הכל לפי כללים ומבחנים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה (לאי-כושר או לצמצום הכושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר להשתכר); לענין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;
"עובד קטין" - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי פרק ה', ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי סעיף 178(א);
"עקרת בית" - כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:[2]
(1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
(2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
"עקרת בית נכה" - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);
"התאריך הקובע" - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.
סימן ב': תנאי הזכאות
[127כב(א),(ד)]
196.
(א) נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל, או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.[3]
(ב) הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור.
הוראות מיוחדות לענין עולים
[127כב1(א), (ב)]
197.
(א) על אף הוראות סעיף 196(א), תושב ישראל שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות (להלן בסעיף זה - עולה), שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה.
(ב) הוראות פרק זה יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
(1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 207(א), ולא לגרוע מהן;[4]
(2) הזכות לגמלה לפי פרק זה של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 196(ב), ולא לגרוע מהן;[5]
(3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה שבסעיף 195, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
הוראות מיוחדות לענין עקרת בית
[127כג]
198.
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי פרק זה, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.
סימן ג': גמלאות
סוגי גמלאות נכות
[127כה(א) (1)-(3)]
199.
נכה זכאי לגמלאות אלו:
(1) קצבה חודשית - לפי סעיפים 200 עד 202;
(2) שיקום מקצועי - לפי סעיפים 203 עד 205;
(3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי סעיף 206;
(4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי סעיף 206א.[6]
[127לו, 127לז]
200.
(א) נכה יחיד שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 75% לפחות זכאי לקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מוגדלת ב-7% (להלן - קצבה חודשית מלאה).[7]
(ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהשכר הממוצע (לקצבה בשיעור זה ייקרא להלן - קצבת יחיד מלאה).
(ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:[8]
(1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' - 12.5% מהשכר הממוצע;
(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - %10 מהשכר הממוצע; לענין זה, "ילד" - כהגדרתו בסעיף 238.
(ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-% 7.[9]
200א.
(א) בסעיף זה, "נכות רפואית" - נכות שנקבעה לפי הוראות סעיף 208.
(ב) נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי גם לקצבה נוספת בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה - קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן:
(1) 17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות;
(2) 14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות ולא יותר מ-79%;
(3) 11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ולא יותר מ-69%.
קצבה חלקית[11]
[127לח]
201.
נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור בסעיף 200(א), (ג) ו-(ד), לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה.
202.
(א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" - סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.
(ב) עלתה קצבה של נכה על הקצבה הקובעת (לעודף זה ייקרא בחוק זה - יתרת הקצבה), ינהגו כך:
(1) כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבה הקובעת;
(2) היתה לו הכנסה חודשית לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה בסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע, ינוכו מיתרת הקצבה 60% מההכנסה העודפת;
(3) היתה לו הכנסה חודשית שלא לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה.
שיקום מקצועי - תנאים
[127מ]
203.
מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
(1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות % 20 נכות בהתאם למבחני נכות מכוח סעיף 118;
(2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
(3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
(4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
שיקום מקצועי - כללים
[127מא]
204.
שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.
שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה[13]
205.
מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי פרק זה והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.
[127כה]
206.
(א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
(ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.[15]
(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 בשיעור של % 75 לפחות.
(ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.[16]
(ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.
גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה[17]
206א.
(א) בסעיף זה, "גמלה בסיסית" - גמלה לפי הוראות סעיף 206.
(ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
(1) 42.5%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 150% מקצבת יחיד מלאה;
(2) 28.5%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 100% מקצבת יחיד מלאה;
(3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
(ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.[18]
סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר
[127כב(ב), (ג)]
207.
(א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע צומצמה הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב-% 50 או יותר או שנפסקה, ובאין הכנסה כאמור - מהיום שהיה לנכה.
(ב) לענין הקביעה אם חל צמצום בהכנסה מעבודה, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.
[127כז]
208.
(א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.[19]
(ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולעניין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.[20]
(ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
(ה) בסעיף זה, "ליקוי יחיד" - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, שבצדם נקוב אחוז נכות.[21]
[127כח]
209.
(א) פקיד תביעות כאמור בסעיף 298 יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.
(ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-% 75, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר
[127לב]
210.
פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.
ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות
[127כט, 127ל]
211.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.
מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן
[127לא]
212.
(א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
(ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי סעיף 211.
ערעור
[127לד]
213.
החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.
בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר[22]
[127לה]
214.
(א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.[23]
(ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין סעיפים 208 ו-209; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.[24]
(ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296 ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.[25]
סימן ה': שונות
הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה[26]
[127מז(א)(1)]
215.
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
אלמנה הזכאית להכשרה מקצועית ולשירותים מיוחדים
[127מז(ב)]
216.
אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית ומגיעה לה קצבה לפי סעיפים 132(1) עד (5) או 252 דינה, לענין הכשרה מקצועית, דמי מחיה, הוצאות אבחון ושירותים מיוחדים, כדין עקרת בית לפי פרק זה.
הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה
[127כד]
217.
המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי פרק זה או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.
הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות
[127נב]
218.
סמכויות המוסד לפי סעיף 145 יהיו לו גם לענין גמלה לפי פרק זה.
חובת אדם למסור מידע
[127נ]
219.
השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין פרק זה, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.
מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים
[127נב1]
220.
(א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 90 מיליון שקלים חדשים.[27]
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -[28]
(1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
(2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת.
(3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
(ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.[29]
סימן ו': ילד נכה
הגדרת ילד נכה
[127מט]
221.
לענין סימן זה, "ילד נכה" - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
[127מז(א) (2), (3), 127מח, 127מט 1, 127מט 2]
222.
(א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -
(1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
(2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א) (1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.[30]
(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
(ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.[31]
(ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות סעיפים 212 ו-213 יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה[32]
222א.
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.
גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים[33]
222ב.
(א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי סעיף 222.
(ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
(1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת בעדו גמלה לפי סימן זה, רק בשל כך שהוא מוחזק בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום או שהוא מוחזק בידי משפחה אומנת;
(2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי סימן זה.
[1] "מבוטח" - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום הסיפא "וטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה" בא "וטרם הגיע לגיל הפרישה".
ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[2] ס' 195 "עקרת בית" - בת' 7, ת"ת 1.1.96, בריישא במקום "כמשמעותה בסעיף 241" בא "כהגדרתה בסעיף 238". וראה הערות מבוא לתיקון 7.
"תאריך קובע" - בת' 60, ת"ת 1.1.03, בכל מקום במקום "36" בא "15". ר' הערות מבוא לת' 60.
[3] ס' 196(א) - בת' 53, ת"ת 1.9.02, נוספה הסייפא המתחילה במילים "או אם הליקוי...". הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ולאחריו.
[4] ס' 197(ב)(1) - בת' 29, ת"ת 1.1.99, במקום "21" בא "5". ר' הערות מבוא לת' 29. בתיקון טעות שפורסם בס"ח 1699 עמ' 66, במקום "5 חודשים" בא ,9 חודשים". ת"ת 1.1.99.
[5] ס' 197(ב)(2) - בת' 29, ת"ת 1.1.99, במקום "שנתיים" בא "12 חודשים". ר' הערות מבוא לת' 29.
[6] ס' 199(4) - נוסף בת' 54, ת"ת 1.9.02, בנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 54.
[7] ס' 200(א) - בת' 3, אחרי "נכה" בא "יחיד" ובמקום הסייפא "לקצבה חדשית מלאה" באה הסייפא המתחילה במילים "לקצבת יחיד מלאה…"
בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של התיקון החל ב-1.6.95 וכי הוא חל על גמלה המשולמת בעד הזמן שמיום התחילה ואילך.
[8] ס' 200(ג) - בת' 3, במקום "לקצבת יחיד מלאה" בא "לקצבת חדשית מלאה". בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של התיקון החל ב-1.6.95 וכי הוא חל על גמלה המשולמת בעד הזמן שמיום התחילה ואילך.
בת' 60, ת"ת 1.1.03, אחרי "היו לנכה תלויים" בא "שהם תושבי ישראל". ר' הערות מבוא לת' 60.
[9] ס' 200(ד) - נוסף בת' 3 בנוסח דלעיל. בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של התיקון החל ב-1.6.95 וכי הוא חל על גמלה המשולמת בעד הזמן שמיום התחילה ואילך.
[10] ס' 200א - נוסף בת' 54, ת"ת 1.9.02, בנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 54.
[11] ס' 201 - בת' 3, במקום "כאמור בסעיף 200, בא "כאמור בסעיף 200(א)(ג) ו-(ד), לפי הענין". בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של התיקון החל ב1.6.95- וכי הוא חל על גמלה המשולמת בעד הזמן שמיום התחילה ואילך.
בת' 60, ת"ת 1.1.03, אחרי "התלויים בו" בא "שהם תושבי ישראל".
ר' הערות מבוא לת' 60.
[12] ס' 202 - בנוסח המקורי:
"(א) עלתה קצבה של נכה על הסכום השווה לקצבת יחיד מלאה (לעודף זה ייקרא להלן - יתרת הקצבה), ינהגו כך:
(1) כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבת יחיד מלאה;
(2) היתה לו הכנסה חודשית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה בסכום העולה על % 40 מהשכר הממוצע, כפי שהיה ב- 1 בינואר, ינוכה מיתרת הקצבה % 60 מההכנסה העודפת;
(3) היתה לו הכנסה חודשית שלא לפי סעיף 2(1) או (2) האמור, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה.
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות בדבר ניכויים מקצבה של עולה לפי סעיף קטן (א) בשל קצבה המשתלמת לעולה לפי דיני חוץ."
בת' 3 ברישא, במקום "לקצבת יחיד מלאה" בא "לקצבת חדשית מלאה". בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של התיקון החל ב-1.6.95 וכי הוא חל על גמלה המשולמת בעד הזמן שמיום התחילה ואילך.
בת' 3, בסעיף קטן (א)(1), במקום "לקצבת יחיד מלאה" בא "לקצבת חדשית מלאה". בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של התיקון החל ב-1.6.95 וכי הוא חל על גמלה המשולמת בעד הזמן שמיום התחילה ואילך.
בת' 46, ת"ת 9.1.02, הוחלף לנוסח:
"(א) בסעיף זה -
"הכנסה" - כל אחת מאלה:
(1) "הכנסת עבודה" - הכנסה חודשית לפי פסקאות (1), (2) או (8) של סעיף 2 בפקודת מס הכנסה;
(2) "פנסיה" - הכנסה חודשית, למעט גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק זה, המשתלמת לנכה עקב פרישה מלאה או חלקית מעבודתו, לרבות כל אלה:
(א) הכנסה כאמור המתקבלת או המופקת מחוץ לישראל;
(ב) הכנסה כאמור המשתלמת בידי קופות גמל כהגדרתה בסעיף 180;
(ג) הכנסה כאמור המשתלמת בידי מבטח כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.
(3) "הכנסה אחרת" - הכנסה חודשית שאינה הכנסת עבודה ושאינה פנסיה.
(ב) עלתה קצבה של נכה על הסכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לו קצבה חודשית נוספת עלתה על הסכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת (לעודף זה ייקרא בסעיף זה - יתרת הקצבה), ינהגו כך:
(1) כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבה חודשית מלאה;
(2) היתה לנכה הכנסת עבודה בסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע, תנוכה מיתרת הקצבה 60% מההכנסה העודפת;
(3) היתה לנכה פנסיה בסכום העולה על 17% מהשכר הממוצע, תנוכה מיתרת הקצבה ההכנסה העודפת;
(4) היתה לנכה הכנסת עבודה וגם פנסיה ינהגו כך:
(א) הוראות פסקה (3) יחולו על הפנסיה;
(ב) הוראות פסקה (2) יחולו על הכנסת עבודה ואולם אם הכנסת העבודה והפנסיה יחד עולים על 40% מהשכר הממוצע, תופחת, מה-40% כאמור בפסקה (2), הפנסיה עד לסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע;
(5) היתה לנכה הכנסה אחרת, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה.
(ג) היו לנכה הכנסות משניים או יותר ממקורות ההכנסה המנויים בהגדרה "הכנסה", ייעשו הניכויים מיתרת הקצבה לפי סדר זה: הפנסיה תחילה, לאחריה הכנסת עבודה ולבסוף כל הכנסה אחרת."
הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול על הכנסות שהופקו וקצבה המשתלמת בעד יום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) ולאחריו.
בת' 54, ת"ת 1.9.02, בריישא לסעיף קטן (ב) במקום "לקצבה חדשית מלאה" בא "לקצבה חדשית מלאה ואם שולמה לו קצבה חודשית נוספת עלתה על הסכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת".
ר' הוראות תחולה בהערות מבוא לת' 54.
הוחלף בת' 60, ת"ת 1.1.03, לנוסח דלעיל.
ר' הערות מבוא לת' 60.
[13] ס' 205 - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "ומלאו לו" בא "והגיע" ובמקום "65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה" בא "לגיל הפרישה".
ר' הוראת תחולה להערות מבוא לת' 66.
[14] ס' 206(ד') - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "לגיל 65 שנים בגבר או 60 שנים באשה" בא "לגיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[15] ס' 206(ב) - בת' 19, ת"ת 1.6.98, במקום "כללים ובשיעורים" בא ,כללים, מבחנים ובשיעורים".
[16] ס' 206(ג1) - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל.
[17] ס' 206א - נוסף בת' 54, ת"ת 1.9.02, בנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 54.
[18] ס' 206א(ג) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "65 שנים בגבר או 60 שנים באשה" בא "לגיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[19] ס' 208(א) - בת' 68, ת"ת 1.1.04, במקום "שקבע השר, בשיעור של % 40 לפחות"בא "שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.
[20] ס' 208(ג) - בת' 68, ת"ת 1.1.04, במקום "מ-40%" בא "מ-60%, ולעניין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.
[21] ס' 208(ה) - נוסף בת' 68, ת"ת 1.1.04 בנוסח דלעיל.
ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.
[22] ר' תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000
[23] ס' 214(א) - בת' 54, ת"ת 1.9.02, אחרי "אי כושר להשתכר" בא "או את שיעור נכותו הרפואית". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 54.
[24] ס' 214(ב) - בת' 54, ת"ת 1.9.02, אחרי "אי כושר להשתכר" בא "או את שיעור נכותו הרפואית". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 54.
[25] ס' 214(ג) - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל.
בת' 60, ת"ת 1.1.03, נוספה הסייפא המתחילה במילים "ובלבד שלא...". ר' הערות מבוא לת' 60.
בת' 68, ת"ת 1.1.04, במקום "חודשים" בא "החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.
[26] ס' 215 - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "לגיל 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה" בא "לגיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[27] ס' 220(א) - בת' 61, סומן כסעיף קטן (א) ובמקום הסייפא שנוסחה היה:
"ובלבד שסך ההוצאה השנתית לפעולות אלו לא יעלה על % 5 מאומדן הגביה השנתית של דמי ביטוח נכות." באה הסייפא המתחילה במילים "ובלבד שהסכום...".
ר' הוראת תחילה, תחולה והוראות מעבר בסעיף 59(ב) להערות מבוא לת' 61.
[28] ס' 220(ב) - נוסף בת' 61, בנוסח דלעיל.
ר' הוראת תחילה, תחולה והוראות מעבר בסעיף 59(ב) להערות מבוא לת' 61.
[29] ס' 220(ג) - נוסף בת' 61, בנוסח דלעיל.
ר' הוראת תחילה, תחולה והוראות מעבר בסעיף 59(ב) להערות מבוא לת' 61.
[30] ס' 222(ב) - בת' 1 נמחקה הסייפא: "כשאין ביכולתו של המבוטח לספק לילדו סידורים אלה". בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של תיקון זה החל ב19.7.95- ותחולתו לגבי יחיד שהיה לו בן משפחה נטול יכולת בשנת המס 1995 ואילך.
[31] ס' 222(ג1) - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל.
[32] ס' 222א - נוסף בת' 15, ת"ת 10.4.97, בנוסח דלעיל.
בת' 68, ת"ת 1.1.04, במקום "ורשאי הוא" בא "ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה" ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.
[33] ס' 222ב - נוסף בתיקון 40, בנוסח שלעיל תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשס"א<