איחור בהודעה אינו פוטר

1983-2011©חיים קליר ושות'

שחקן הפועל ירושלים, עמית שרעבי, נפגע בפניו במהלך אימון כדורגל מבעיטה שבעט חברו לקבוצה.

שרעבי פונה לבית החולים הדסה עין כרם. שם התברר כי איבד שן, כי ניזוקה שן נוספת וכי גם הלסת התחתונה שלו נפגעה.

חוק הספורט מחייב אגודות ספורט לבטח את הספורטאים המשתתפים בתחרויות ספורט בביטוח תאונות אישיות.

הפועל ירושלים מילאה, מבעוד מועד, אחר הוראות החוק ורכשה עבור שחקניה ביטוח תאונות אישיות בחברת הביטוח איילון.

שרעבי פנה לאיילון לתשלום הוצאות טיפולי השיניים בהתאם לפוליסת הביטוח.

לא מגיע לך כלום, הטיחה איילון בשרעבי ואילצה אותו לפנות לבית משפט השלום בירושלים.

במשפט שהתקיים בפני השופטת דורית פיינשטיין העלתה איילון טענות רבות ושונות, כדי להצדיק את סירובה לשלם לשרעבי.

לקראת תום המשפט הבינה איילון שאין ממש במרבית טענותיה וחזרה בה מהן.

לאיילון נותרו רק שתי טענות. בוא נראה אם בהן מצא בית המשפט ממש.

איילון הכחישה את עצם קרות התאונה. על התאונה העידו שרעבי עצמו ואמו, שפינתה אותו לבית החולים מיד לאחריה.

השופטת קבעה כי גרסתם עמדה בחקירה הנגדית הנמרצת של באי כח איילון וכי היא נתמכת במסמכים הרפואיים מבית החולים מיד לאחר התאונה. השופטת התרשמה ממהימנותם של שרעבי ואמו ודחתה את עמדת איילון.

כעת העלתה איילון את הקלף המנצח לגרסתה: טענתה המרכזית של איילון הייתה, כי יש לפטור אותה מתשלום, רק משום שאת ההודעה על התאונה מסר שרעבי לאיילון כשנתיים ועשרה חודשים לאחר התאונה.

השופטת פיינשטיין פנתה לחוק חוזה הביטוח ולא מצאה בו פטור גורף מתשלום בשל איחור במסירת הודעה על קרות מקרה הביטוח.

חוק חוזה הביטוח, מסברת השופטת את אוזני איילון, מאפשר הקטנת תגמולי הביטוח כאשר האיחור בהודעה הכביד או מנע מחברת הביטוח לברר את חבותה. זאת בשלושה תנאים שנטל הוכחתם מוטל על חברת הביטוח: כי חברת הביטוח נקטה באמצעים סבירים להשיג את המידע הדרוש לה, כי האיחור בהודעה הסב לה נזק, ומהו שיעור הנזק.

איילון, קובעת השופטת, לא הוכיחה אף לא אחד מאלה.

לא מצאתי, ממשיכה השופטת וקובעת, כי איילון נקטה באמצעים סבירים כדי לקבל מידע אודות התאונה. איילון גם לא הציגה כל ראיה כי נגרמו לה נזקים בשל האיחור. השופטת גם לא מוצאת שיכול היה להיגרם לאיילון נזק בשל האיחור בהודעה, שהרי מדובר בתאונה פשוטה לה היו עדים רבים. פרטי המקרה ברורים, המסמכים קיימים, ובירור פשוט היה מעלה את מלוא הנתונים.

סוף דבר, מחייבת השופטת את איילון לפצות את שרעבי בגין עלויות טיפולי השיניים להם הוא נזקק עקב התאונה.

בשולי פסק הדין נמנעה השופטת לפסוק לזכותו של שרעבי שכ"ט עו"ד בשל התנהלותו הדיונית במשפט שהכבידה על איילון בניהול הגנתה.

אך מה עם התנהלותה הדיונית של איילון שנפרסה בפסק הדין?

מה באשר ל"טענות רבות ושונות" כלשון פסק הדין שהעלתה איילון במשפט מהן חזרה בה רק בסוף המשפט. האם אלה לא הכבידו על שרעבי כמו גם על בית המשפט שלא לצורך?!

ומה באשר למחלוקת המיותרת בשאלת עצם קרות התאונה מבלי שהיה לכך כל בסיס וכאשר נקבע בפסק הדין כי איילון כלל לא "נקטה באמצעים סבירים כדי לקבל מידע אודות התאונה" וחרף זאת חלקה על קיומה?!

ומדוע אין לפקוד על איילון את העלאת הטענה לפטור בשל איחור בהודעה הגם שהאיחור לא הסב לאיילון כל נזק כפי שגם נקבע בפסק הדין?!

19.9.2011 מסמך 909 נשלח