Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הטרפנות היא המחלה

מונא סלים, תלמידת כיתה י"א של בית הספר אורט אחווה מקיף גלבוע, נכנסה לכיתתה כשהיא מלאת שמחת חיים. היא הייתה נערה בריאה. עתידה טמן בחובו רק טוב. שום סימן מבשר לא העיד על כך, שבאותו הבוקר ייגזר גורלה.

בהמשך היום, החלה מונא לחוש ברע. היא חזרה לביתה ושם התעלפה. לאחר שהתאוששה, הגישה לה אמה ארוחת צהריים. לאחריה הלכה מונא לנוח. זמן לא רב לאחר מכן, מצאו אותה הוריה במיטתה ללא רוח חיים.

בבדיקה שנערכה במכון הפתולוגי, זוהה בגופה של המנוחה חיידק בשם "אדנו סוג 3".

רשויות החינוך במדינת ישראל מחויבות על פי חוק, לבטח את ילדינו, מפני כל תאונה שתתרגש עליהם, בין אם התאונה ארעה בתוך כותלי בית הספר ובין אם ארעה מחוצה להם.

הוריה של מונא פנו אל חברת הביטוח כלל, וביקשו את תגמולי הביטוח המגיעים במותו של תלמיד. אין מדובר בסכום גדול: 30,000 דולר.

כלל סירבה לשלם. על פי ההגדרה שבפוליסה, הסבירה כלל, תאונה מוגדרת כ"אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני". את כלל הטריד רק חסרונו של המרכיב השני: "המוות לא נגרם עקב אירוע חיצוני. התלמידה חזרה מבית הספר והתלוננה על כאבים בחזה". כך רשמה כלל במכתב להורים.

המחלוקת בין הורי של מונא לבין כלל הגיעה עד לבית המשפט העליון ונדונה בפני השופט אליקים רובינשטיין.

בבית המשפט הסתמכו ההורים על חוות דעתו של המומחה למחלות זיהומיות, פרופסור איתן רובינשטיין. למומחה לא היה כל ספק שהתקפת החיידק על גופה של מונא מקיימת אחר 5 מרכיבי ההגדרה שבפוליסה:

"אירוע פיזי"- החיידק אמנם אינו נראה לעין בלתי מזוינת במיקרוסקופ, אך הוא פיזי.

"חיצוני" - חיידק האדנו אינו שוכן בגוף האדם. הוא תוקף אותו מבחוץ.

"גלוי לעין" - סימפטומי המחלה היו גלויים לעין: ההתעלפות, התחושה הרעה שהביאה את הנערה לחזור מבית הספר ולשכב במיטתה לאחר הארוחה. כל ממצאי התקפת החיידק נגלו לעין הפתולוג בניתוח לאחר המוות.

"בלתי צפוי"- אין מחלוקת כי האירוע לא היה ניתן לצפייה.

"הגורם להיזק גופני"- אין גם מחלוקת כי החיידק גרם למות הנערה.

ההורים הסתמכו גם על פסיקה מעבר לים של שופטים שהכירו בתביעות מסוג זה ככלולות בפוליסה לביטוח תאונות.

אכן, מודה השופט רובינשטיין, טעתה כלל כאשר רשמה במכתבה כי המוות לא נגרם מגורם חיצוני. "הרי המוות נגרם על-ידי חיידק שחדר מחוץ לגוף אל תוכו". אכן, המשיך השופט, מותה של הנערה לא היה צפוי. אין מדובר במחלה צפויה אלא בהפתעה טרגית. השופט גם לא שולל את קיום שאר מרכיבי ההגדרה. למרות כל אלה, קובע השופט, החיידק הוא "מחלה מידי שמיים" ולא תאונה.

"חריפה היא טענת ההורים כי עצם כניסתו של נגיף לגוף האדם היא תאונה. אך דבר זה קשה מאוד להלמו. אמנם, פעמים עושה שיגרת הלשון שימוש בביטוי "חיידק אלים" או "חיידק טורף", אך האלימות והטרפנות היא היא המחלה, ולא גורם חיצוני.

לפי פסיקת השופט נוצר מצב לפיו הזכות לתגמולי ביטוח תלויה בדרך בה בחר החיידק הטורף לחדור לגוף: חיידק טורף שיחדור לגוף דרך קנה הנשימה ויגרום למוות ייחשב כמחלה אך אם אותו חיידק טורף יחדור דרך חתך של סכין ייחשב כתאונה.

השופט ער לכך ומשיב: "אין חקר לאפשרויות שמזמנת המציאות האנושית, אך חתך סכין הוא חתך סכין והוא אפוא תאונה, ואם נוצר הימנו זיהום, יכוסה הדבר. אך חיידק טורף כמחלה הוא מחלה".

בסופו של יום, דחה השופט אליקים רובינשטיין את תביעת הורי הנערה המנוחה.