הבנק כשל כסוכן וישלם כמבטח
מלך רבייב ואשתו סנם עשו עליה.
כשנה וחצי לאחר עלייתם ארצה, ביקשו בני הזוג לרכוש דירה בעיר חדרה.
לשם רכישת הדירה נזקק הזוג להלוואה. בני הזוג פנו לבנק לאומי למשכנתאות וקיבלו הלוואה כנגד משכון הדירה. כחלק בלתי נפרד מההסכם לקבלת משכנתה חתמו בני הזוג על בקשת הצטרפות לביטוח החיים הקבוצתי שעורך בנק לאומי למשכנתאות למקבלי המשכנתאות.
בהיותו בן 53 בלבד, לא הקיץ מלך משנתו ונפטר מן העולם בפתאומיות.
סנם נאלצה עתה לשאת לבדה בעול הקיום. לפחות את תשלומי המשכנתה השוטפים לא אצטרך לשלם חשבה סנם. לשם כך הרי נועד ביטוח החיים שנערך בבנק בד בבד עם נטילת ההלוואה.
סנם פנתה אפוא לבנק וביקשה לממש את ביטוח החיים.
להלם שספגה עם פטירתו הפתאומית של אישה מלך ז"ל, הצטרפה מהלומה נוספת.
המנוח אינו מבוטח אצלנו, הודיע הבנק לאלמנה. ביטוח החיים שערכנו היה עבורך בלבד.
סנם, הייתה משוכנעת כי הבנק ערך ביטוח חיים גם לה וגם לבן זוגה המנוח. היא לא ויתרה והגישה תביעה נגד בנק לאומי למשכנתאות לבית משפט השלום בתל אביב.
בנק לאומי למשכנתאות התהדר בפקידה מריאנה. מריאנה, טען הבנק, דוברת רוסית – שפת אימם של המנוח ואשתו סנם. היא שטיפלה בבני הזוג רבייב.
היות הפקידה דוברת רוסית, הסבירה השופטת כוכבה לוי לבנק, אינו מעלה ואינו מוריד לצורך השאלה אם אומנם הובהר לבני הזוג כי לא נערך ביטוח חיים על חיי המנוח כמו גם לצורך השאלה אם הוסברה להם האפשרות לערוך ביטוח חיים שלא באמצעות הבנק.
ואכן, דווקא המסמך שמילאה מריאנה, שכותרתו "מצב ביטוחים בעת נטילת ההלוואה" תמך בטענת האלמנה כי לא נאמר להם שהמנוח אינו נכלל בביטוח החיים.
כך למשל, סומנו במסמך שני בני הזוג כמי שהביטוח נעשה עבורם באמצעות הבנק.
במסמך קיים סעיף לפיו חובה על הפקיד לסמן כי הביא לידיעת הלווים כי הביטוח לא חל על מי מהלווים. מריאנה, מוסיפה השופטת, לא סימנה סעיף זה בטופס. אי הסימון מאשש ותומך במסקנה כי אי הכללתו של מלך המנוח בביטוח לא הודע לבני הזוג.
השופטת מוצאת ליקויים נוספים במסמכים ובהם למשל העובדה שבתם של בני הזוג אשר רשומה כלווה נוספת לא הוחתמה על חלק מהמסמכים.
השופטת קובעת עוד, על יסוד העדויות שבאו בפניה, כי בנק לאומי למשכנתאות לא נתן הסבר מספיק למהות המסמכים עליהם חתם המנוח ואשתו. הם נדרשו לחתום על אסופת מסמכים בזה אחר זה מבלי שקיבלו הסבר.
ללווים, קובעת השופטת, "לא ניתנו מלוא ההסברים, לא בעברית ולא ברוסית ולא בכלל. ובעיקר לא למשמעות העדר ביטוח חיים למנוח, כי בפועל לא בוטח בביטוח חיים ומשמעות אי הביטוח כאמור".
בנק לאומי למשכנתאות, מדגישה השופטת, שימש כסוכן ביטוח בכל הקשור לעריכת הביטוח באמצעותו, וככזה הפר את חובותיו המקצועיות כסוכן ביטוח משלא עשה די כדי להפנות את תשומת לב הלווים לאי עריכת ביטוח למנוח.
הבנק, מוסיפה השופטת, חב גם חובת נאמנות ללקוחותיו. המסמכים עליהם ביקש הבנק לבסס את טענתו להעדר ביטוח חיים למנוח מטעים ואינם ניתנים להבנה ובכך היפר הבנק את חובותיו המקצועיות גם במישור יחסי בנק – לקוח.
הפרת הבנק את חובות הגילוי והיידוע כאמור, יצרו אצל הלווים אינטרס הסתמכות לגיטימי כי המנוח נכלל בביטוח.
על כן, קובעת השופטת, יש לחייב את בנק לאומי למשכנתאות לסלק את יתרת חוב המשכנתה אשר הייתה אמורה להיות מכוסה בביטוח ולהשיב לאלמנה את כל התשלומים ששילמה לבנק ממועד פטירת המנוח המסתכמים בכ- 420,000 ₪.
כן חוייב הבנק לפצות את האלמנה בסך של 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה עת נאלצה להתמודד עם מכבש המנגנון הבנקאי התובעני.
הבנק חויב גם לשאת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך של כ- 35,000 ₪.
הערה: בתיק זה הוגש ערעור על ידי בנק לאומי למשכנתאות
נכתב על ידי עו"ד עודד יחיאל.