Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

בחדר מיון אומרים אמת

דוד פרנקו בא מצרפת כדי לבקר בארצנו.

במהלך הביקור, שכר פרנקו רכב מחברת ההשכרה אלדן.

בזמן הנסיעה ברכב, אירעה תאונת דרכים. פרנקו נפגע בראשו.

פרנקו הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב, תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח אררט. בבירורים שערך, נמסר לו כי אררט היא זו שביטחה את הרכב השכור בביטוח חובה.

שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, דליה מארק-הורנצ'יק, שבפניה הובאה התביעה, דחתה את תביעתו של פרנקו מכל וכל.

השופטת התבוננה אל הראיות שהובאו בפניה ומצאה כי פרנקו לא הביא את תעודת ביטוח החובה. רשיון הנהיגה, שהוגש לתיק, נשא תאריך מאוחר לתאונה. לטעמה של השופטת גם לא הובאו די ראיות המוכיחות את עצם ארוע התאונה.

פרנקו הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שנדון בפני סגן הנשיא השופט יהושע גרוס, השופטת אסתר קובו והשופטת רובינשטיין.

השופטים לא ראו עין בעין עם השופטת מארק-הורנצ'יק את חומר הראיות שבתיק.

לצד עדותו של פרנקו על אירוע התאונה, עדות שלא נפל בה כל פגם, הוצגו מסמכים הנותנים חיזוק ניכר לגירסתו: תעודת חדר המיון בה נרשם תאור מפורט של ארוע התאונה מפיו של פרנקו, דו"ח התאונה שנערך על ידי חברת השכרת הרכב המכיל תיאור מדוייק של התאונה שמסר פרנקו, אישור על הגשת תלונה במשטרה יום אחד לאחר התאונה.

אומנם נכון, הודו השופטים, כי גירסת התאונה במסמכים אלה יצאה אף היא מפיו של פרנקו. אלא שהנסיבות בהן נרשמה הגירסה מפיו בסמוך לתאונה ובמיוחד לרופאיו בחדר המיון, יש בהן כדי לאשש ולחזק את העדות שמסר בבית המשפט.

נסיון החיים מלמד כי אדם המגיע לחדר מיון, אינו מתוחכם עד כדי העלאת סיפור דמיוני על תאונה.

משלא נמצא פגם במהימנותו של פרנקו, יש במסמכים אלה כדי לחזק את עדותו, גם אם לא הובאו עדים נוספים אותם יכול היה להביא, כגון בני משפחתו שהיו עימו בעת התאונה.

אשר לרשיון הנהיגה, פרנקו הציג רשיון נהיגה צרפתי המהווה רשיון נהיגה תקף על פי תקנות התעבורה. אכן, הרשיון היה מתאריך מאוחר לתאונה. אולם ברשיון כתוב באופן מפורש כי לפרנקו רשיון נהיגה עשרות שנים בטרם התאונה. די בכך כדי לצאת ידי חובת הוכחת רשיון למועד התאונה.

ביטוח החובה בחברת אררט אכן לא הוכח, מסכימים שופטי הערעור עם שופטת בית משפט השלום. פרנקו הסביר, כי במהלך ניהול המשפט היה ברור, ואררט יצרה מצג, כי היא אינה מתכחשת לקיומו של הביטוח. טענה זו, כמו גם טענת העדר הרשיון, הועלתה על ידי אררט רק בשלב הסיכומים.

מדובר אם כן במשגה טכני בלבד, קבעו השופטים, שנעשה בתום לב ואינו צריך לעמוד לפרנקו לרועץ. ככלל, נכון שעל בעל דין לכלכל את עניינו כהלכה ולהוכיח את אשר מוטל עליו להוכיח מבלי שתינתן לו הזדמנות לתקן את מחדליו בערכאת הערעור. אך ישנם מקרים מיוחדים ומתאימים בהם יש לחרוג מהכלל. כזהו המקרה של פרנקו אשר שכר רכב מחברת השכרה כתייר. אין ספק כי מי ששוכר רכב אינו מתעניין מי המבטח. מה גם שלחברת אררט אין כל קושי לוודא אם היא אכן ביטחה את הרכב.

בנסיבות אלה, קובעים השופטים, יש לאפשר לפרנקו להוכיח את זהות מבטחת הרכב.

הדיון הוחזר אם כן, לבית משפט השלום אך ורק לשם דיון בזהות מבטחת הרכב. אם ייקבע כי אררט אכן ביטחה את הרכב, קבעו השופטים פה אחד, יימשך הדיון בבית משפט השלום בשאלת גובה הפיצויים לו זכאי פרנקו מחברת אררט.