Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

כינונה מחדש של מסעדת מרקש

מסעדת מרקש ניזוקה קשות בשתי שריפות שנמשכו על פני יומיים רצופים. המסעדה הייתה מבוטחת בחברת הביטוח הפניקס. בין הפניקס לבין בעל המסעדה, יעקב קדוש, התעוררה מחלוקת לגבי גובה תגמולי הביטוח המגיעים לקדוש.

העיקרון הבסיסי בביטוח קובע, כי אין המבוטח זכאי, אלא רק לשווי בפועל של הרכוש שניזוק. עקרון זה מביא לעיתים בעלי עסקים, למצב בלתי אפשרי. כך, אם ניזוקה מכונה ישנה במפעל, זכאי המבוטח לקבל סכום המתאים לרכישת אותה מכונה ישנה. אולם ייתכן ואין בנמצא מכונה ישנה תקינה ובעל המפעל ייאלץ לרכוש מכונה חדשה. כך נולדה האפשרות לרכוש רכיב נוסף לפוליסה הקרוי ביטוח בערכי כינון. רכיב זה מאפשר למבוטח רכישת מכונה חדשה במקום זו שניזוקה.

הפוליסה של קדוש בהפניקס כללה רכיב של תשלום לפי ערך כינון. שמאי מטעם בית המשפט, יעקב ברוכים, קבע כי שווי המכונות שניזוקו במסעדה לפי ערך ממשי הוא כ - 81,000 ש"ח בעוד שווים לפי ערך כינון מגיע לכדי כ - 135,000 ש"ח.

המחלוקת בשאלה מהו הסכום, מבין השניים, לו זכאי קדוש, הובאה להכרעת השופט אביגדור סלטון מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

הפניקס הפנתה את תשומת לב השופט לסעיף בפוליסה הקובע כי תשלום הפיצוי לפי ערך כינון מותנה בכך שהמבוטח אכן ירכוש מכונות חדשות וזאת תוך 180 ימים ממועד קרות מקרה הביטוח.

הסתבר כי קדוש לא החל ברכישת המכונות, למרות שהוסבר לו כי עליו לעשות כן. קדוש טען כי לא היה באפשרותו לרכוש את המכונות מאחר והפניקס לא שילמה לו את תגמולי הביטוח שנועדו לרכישתן.

השופט סלטון דחה טענה זו, בלשונו:

    "אם נקבל טענה זו של קדוש, הרי לא תהיה למעשה נפקות לדרישה על פי הפוליסה להתחיל בכינון, או להשלימו, כל אימת שיש מחלוקת בין המבטח לבין המבוטח אודות הכיסוי הביטוחי או אודות היקפו. ספק בעיני אם כך יש לפרש את הוראת הפוליסה. אפילו בהנחה שלקדוש חסרו האמצעים להתחיל בשיקום, ולא הוכח הדבר, הרי יכול היה לבקש הלוואה ממקור כלשהו לצורך כך, ולא הוכח שנעשה כן".

אי לכך, פסק השופט סלטון, הפיצוי יהיה על פי ערכן הממשי של המכונות ולא לפי ערך הכינון שלהן.

מחלוקת נוספת נגעה לשאלה אם קדוש זכאי לפיצוי גם עבור פריטים שנוספו למסעדה במהלך תקופת הביטוח, או שמא זכאותו מוגבלת אך ורק לאותם פריטים עליהם הצהיר בעת עשיית הביטוח.

בטופס הצעת הביטוח, מציין השופט, אין הנחיה, לגבי אפשרות הרחבת הביטוח בשל פריטים שנוספו למסעדה במהלך תקופת הביטוח, או לגבי אפשרות הקטנת הביטוח בעקבות גריעת פריטים מהמסעדה. הדרכה בעניין זה גם לא ניתנה, כנראה, לקדוש. לכן יש לפרש את הפוליסה כך שתכלול פריטים שנוספו באופן סביר במהלך קיום המסעדה וכתוצאה מסתברת מדרך ניהולה, כל עוד שווי הפריטים אינו מביא לפריצת גדר הסכום שנקבע בפוליסה כסכום תקרה כולל לתשלום תגמולי הביטוח.

לסיכום, קבע השופט סלטון, קדוש אינו זכאי לתשלום על פי ערך כינון, אך מצד שני הוא זכאי לפיצוי עבור פריטים שנוספו למסעדה במהלך תקופת הביטוח.