Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

ביטוח כפל בתרנגולי הודו

הפגיעה בתרנגולי ההודו

משאית מטעם חברת גליל מערבי הובילה תרנגולי הודו של חברת זוגלובק.

המשאית התהפכה ותרנגולי ההודו נפגעו.

התרנגולים היו מבוטחים בשתי חברות ביטוח.

חברת הביטוח המגן ביטחה את גליל מערבי. חברת איילון ביטחה את זוגלובק. שני הביטוחים היו מסוג "סחורה בהעברה".

המגן שילמה למבוטחת שלה, גליל מערבי, את תגמולי הביטוח המגיעים לה על פי הפוליסה. כעת פנתה המגן לאיילון ובקשה את השתתפותה. זו האחרונה התחמקה. המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני השופטת דניה קרת-מאיר בבית משפט השלום בתל אביב.

התנאים לקיום ביטוח כפל

סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981, נותן תאור כללי למושג "ביטוח כפל". זו לשונו:

"בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות..."

השופטת קרת-מאיר מציינת כי מנוסח סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח עולה כי נדרשים תנאים מוקדמים לקיום ביטוח כפל.

יש צורך בנכס אחד, סיכון אחד ויותר ממבטח אחד.

בענייננו, מבהירה השופטת, אותו נכס, מטען תרנגולי ההודו, היה מבוטח הן בפוליסה של המגן והן בפוליסה של איילון. שתי הפוליסות מבטחות סיכון המכונה "סחורה בהעברה". גם תקופות הביטוח בשתי הפוליסות חופפות.

העדר זהות במבוטחים

בפוליסה שהוציאה המגן המבוטח הוא "גליל מערבי". בפוליסה שהוציאה איילון המבוטח הוא "זוגלובק ו/או חברות בנות ו/או חברות משולבות ו/או חברות מסונפות ו/או כל אישיות משפטית הקשורה לנ"ל".

המגן טענה כי הגדרה זו רחבה וכוללת כל אישיות משפטית הקשורה בקשרים מסחריים עם זוגלובק. מאחר והגליל המערבי קשורה בקשרים מסחריים עם זוגלובק יש לראות בה מבוטחת בפוליסה שהוציאה איילון.

פרשנות זו רחבה מדי, ציינה השופטת קרת-מאיר. המונח "כל אישיות משפטית הקשורה לנ"ל" בא לאחר שורה של מבוטחים שפורטו בסעיף. יש לראות מונח זה כמתייחס לגופים משפטיים הקשורים באופן ישיר או עקיף לתאגיד המבוטח.

עם זאת, הוסיפה השופטת, כי כי אין היא סבורה שיש צורך בזהות בין המבוטחים לצורך קיומו של ביטוח כפל.

השופטת איזכרה פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 1886/95 מגדל בע"מ נ' סיגמה בע"מ). שם נקבע כי יש לפרש את סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח כדורש שיהיה מבוטח אחד בלבד. פרשנות זו משרתת את מטרת מניעת ההתעשרות של הניזוק.

"איני סבורה", ציינה השופטת, כי מטרה זו לא תושג אם נפרש את הסעיף כמאפשר לראות ביטוח כפל גם במקרה בו בוטח אותו נכס על ידי מספר מבוטחים.

אכן מטרת סעיף 59 היא למנוע ביטוח כפל והתעשרות של המבוטח בכפל השווי, במקרה שהנכס ייפגע. גם כאשר מדובר בשני מבוטחים אשר ביטחו כל אחד בנפרד את אותו נכס, הוסיפה השופטת, אין מקום לפיצוי כפול שכן גם פיצוי כפול מעין זה יביא התעשרות שלא כדין של המבוטח.

בסעיף 59(א) לחוק חוזה הביטוח נאמר "בוטח נכס" ואין התייחסות לזהות המבוטח. העיקר הוא ביטוח הנכס בפני אותו סיכון, בין אם בוטח על ידי מבוטח אחד, או על ידי מספר מבוטחים. זו גם פרשנותו של פרופ' ידין, נסח חוק חוזה הביטוח, בספרו המפרש את החוק.

על בסיס דברים אלה, קבעה השופטת כי העובדה שהנכס בוטח על ידי שני מבוטחים שונים, אין בה כדי למנוע קיומו של ביטוח כפל.

זהות הנכס המבוטח

איילון טענה כי התרנגולים אינם בגדר רכוש מבוטח על פי הפוליסה שהוציאה. השופטת דחתה טענה זו.

הרכוש המבוטח מוגדר בפוליסה:

"רכוש סחורה טובין או מטענים מכל סוג ותיאור שהוא...חומרי אריזה, בעלי כנף מכל סוג...הקשורים בעסקו של המבוטח...ו/או שיש למבוטח עניין או זיקה אחרים מכל סוג שהוא".

מהגדרה זו עולה במפורש, ציינה השופטת, כי איילון כללה בתיאור הרכוש המבוטח גם את המטען שניזוק.

איילון טענה כי בפוליסה נקבע כי הרכוש מבוטח בעת העברתו בכלי רכב הנמצאים בשירות בעל הפוליסה ובבעלותו. לטענת איילון מדובר בשני תנאים מצטברים. מכיוון שבמקרה זה ההובלה בוצעה על ידי גליל מערבי ולא על ידי רכב שבבעלות זוגלובק, טענה איילון כי הרכוש לא היה מבוטח בפוליסה.

המגן טענה כי לא מדובר בתנאים מצטברים. די בכך שהרכב היה בשירות בעל הפוליסה. השופטת קיבלה את טענת המגן. כוונת הצדדים לא היתה לבטח את הנכס רק במקרה בו ההובלה נעשתה ברכב שהוא הן בבעלות זוגלובק והן בשירותה. סביר להניח, הוסיפה השופטת, כי אותם בעלי כנף יובלו לעיתים על ידי מובילים חיצוניים בכלי רכב שאינם בבעלות זוגלובק, כפי שארע במקרה זה.

אילו היתה כוונת הפוליסה לבטח רכוש בעת העברתו בכלי רכב הנמצאים בבעלות זוגלובק בלבד, הרי לא היה הגיון בהתנאה הנוספת כי הרכב אמור להיות בשירות בעל הפוליסה.

השופטת הוסיפה והעירה כי פנתה אל הצדדים וביקשה כי תושלם העברת המסמכים אשר הוגשו על ידיהם. בין היתר התבקש מפרט ביטוח של איילון. איילון העבירה מסמכים מסויימים תוך שציינה כי אין מפרט מיוחד המתייחס לפוליסה. לאחר שפסק הדין כבר היה מוכן הודיעה איילון לשופטת כי אכן קיים מפרט. במפרט מצוין במפורש כי "כלי הובלה" הוא כלי הובלה כלשהו, בין אם בבעלות המבוטח ובין אם לא.

"מפרט זה מצדיק את הפרשנות שניתנה על ידי", ציינה השופטת," כי התרנגולים מבוטחים גם על פי הפוליסה של איילון".

התוצאה

השופטת קבעה כי מדובר בנכס זהה אשר בוטח בפני אותו סיכון אצל שתי חברות ביטוח שונות. לפיכך מדובר בביטוח כפל, למרות שלא קיימת זהות במבוטחים.

מכיוון שסכום הביטוח בשתי הפוליסות היה זהה, חייבה השופטת את איילון לשלם להמגן מחצית מסכום תגמולי הביטוח ששולמו על ידה לגליל מערבי.