Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הוולוו הנכספת

מכונית הוולוו הכסופה של אליעזר ז'ורבין נגנבה.

המכונית היתה מבוטחת בחברת הביטוח מנורה. זו האחרונה שילמה לז'ורבין את תגמולי הביטוח.

זמן קצר לאחר מכן נתגלתה אצל שמואל טולדנו מכונית וולוו זהה בצבע כסף. אלא שמספר השלדה ומספר הרישוי של מכונית טולדנו היו שונים מזו של ז'ורבין.

מנורה פנתה לבית המשפט וביקשה כי זה יכריז שמכונית הוולוו שנמצאה אצל טולדנו שייכת לה - למנורה - כמי שפיצתה את בעל הרכב המקורי ולא לטולדנו.

המחלוקת בין שני הטוענים למכונית הובאה בפני השופט עדי אזר בבית משפט השלום בתל-אביב.

השופט אזר קבע כי אכן מדובר באותה מכונית.

לפני התאריך שבו נתגלתה המכונית ברשות טולדנו, נגנבו רק חמשה כלי רכב מסוג וולוו. רק אחד מהם, זה של ז'ורבין, היה בצבע כסף.

מכאן שמדובר במכוניתו של ז'ורבין.

כעת נשאלת השאלה אם טולדנו רכש את המכונית הגנובה בתום לב ומסוחר בשוק, שכן רק אז הוא מתגבר על זכותו של הבעלים המקורי ממנו נגנבה המכונית.

שלמה טולדנו, פסק השופט, לא שכנע בכנות טענותיו. מדבריו התברר לשופט כי שווי מכונית הוולוו הרשום במחירון הינו 180,000 ש"ח ואילו טולדנו רכש את הוולוו בסחר חליפין כנגד שלושה רכבים אשר עלו לו 125,000 ש"ח בלבד.

כמו כן טולדנו רכש את הרכב בלי בדיקה ולא מסוחר בשוק.

תקנת השוק המקנה עדיפות לרוכש בתום לב דורשת גם שהרכב ירכש ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר וגם שהמכירה תהיה במהלך הרגיל של עסקיו.

במשפט הוכח שטולדנו רכש את הוולוו מחברה אשר אמנם יש לה מספר מכוניות רב, הנמכרות מידי פעם בפעם, אך אינה עוסקת בסחר מכוניות ממש.

לכן, פסק השופט, טולדנו לא הצליח להתגבר על הנסיבות החשודות בהן עברה המכונית מיד ליד לפני שהגיעה לרשותו.

מנימוקים אלה הורה השופט אזר על החזרת המכונית לידי מנורה כמי שנכנסה בנעלי מבוטחה זורבין.