התרשמות השופט מתיאור המבוטח את האירוע כתאונת דרכים

במשפטי ביטוח ניצבים בפני השופט שני בעלי דין, אך בידיעתו האישית של אחד מהם בלבד, המבוטח, מצויות עובדות המקרה.

התרשמותו של השופט מהמבוטח ומאמינותו, מקבלת לפיכך משנה תוקף ותוצאות המשפט נחתכות לעיתים על פיה, כפי שקרה בשני מקרים שנדונו לאחרונה.

אהרון סייג עבד כנהג באגד. בבית המשפט המחוזי בירושלים גולל את גירסתו לפיה באחד הבקרים ביצע באוטובוס בדיקה בטחונית ואז כשעמד לרדת ממנו, נתקל במוט הדלת שהיה בדרכו. כתוצאה מכך החליק במדרגות האוטובוס ונפל.

השופט יעקב בזק קבע כי סייג ניסה לשוות לפגיעה אחרת שאירעה לו כנראה באותו יום, אופי המוכר על פי החוק כתאונת דרכים. כל זאת כדי לחייב את מבטחת הרכב, חברת הסנה, בפיצויים עבור נזקיו מאותה פגיעה. הופעתו של סייג בבית המשפט עשתה רושם בלתי מהימן ובעדותו התגלו סתירות ופריכות.

השופט הוסיף ופסק כי העובדה שאגד עצמה אישרה בטופס התביעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי את גירסת סייג לתאונה אינה משנה את התרשמותו. אישור זה לא בא מתוך שהיו בפני אגד ראיות משלה בדבר קרות התאונה, אלא מתוך כך שהיא עצמה סמכה ידיה על גירסת סייג. השופט פטר לפיכך את חברת הסנה, מאחריות לנזקיו של סייג.

התרשמות שונה מאמינותו של מבוטח היתה במשפט שהגיש אסיר מכלא רמלה, בני בן-הרוש כנגד המבטחת של רכבו, חברת הדר.

בעדות ששטח בפני השופטת דליה דורנר, אף היא בבית המשפט המחוזי בירושלים, טען כי רכב על סוס ביער בן שמן במסגרת פיקניק שערך שם עם משפחתו. במהלך הרכיבה איבד את השליטה על הסוס, זה פיתח מהירות, כלשונו, ביצע פניה חדה והפיל את בן הרוש על רכבו שעמד בשולי הדרך.

השופטת דורנר קבעה כי "האירוע המתואר הוא אמנם יוצא דופן אבל אינו בלתי אפשרי. אין להעלות על הדעת שהתובע בדה אותו מליבו כדי להתאימו להלכות הנוגעות לפירוש חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עדות התובע נאמנה עלי. הוא נפגע מנפילה שנפל על מכונית, לאמור היתה התנגשות בין התובע למכונית".

השופטת הוסיפה וקבעה כי בן הרוש לא הסתיר את עברו, לא הגזים במיחושיו ותיאר בצורה משכנעת את אורח חייו. היא חייבה לפיכך את חברת הדר לפצות אותו עבור נזקיו הגופניים מאותה תאונה.