Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

נא להכיר: טריק המיגון שאיש לא מכיר

לוסי עשור היא לקוחה ותיקה של חברת הביטוח הפניקס. מידי שנה, במשך עשרות שנים, היא פונה לסוכן של הפניקס. היא שואלת לשלומו, הוא מוסר לה כמה תעלה פרמיית ביטוח דירתה לשנה הבאה, היא לא מתמקחת ונותנת לו את מספר כרטיס האשראי שלה.

האם נאמנות רבת שנים זו תעמוד לזכותה של עשור כאשר היא תיקלע לצרה? מיד נראה.

לפני ארבע שנים בשעה שבע בערב עזבה עשור את דירתה למספר שעות. עם חזרתה לדירה גילתה כי תריס הרפפה של חלון חדר השינה פרוץ. אורחים לא קרואים פקדו את דירתה וגנבו תכשיטים ומזומנים.

עשור דיווחה על הפריצה להפניקס וזו שלחה אליה שמאי. האחרון קבע כי יש לפצות את עשור בסכום של שמונת אלפים וחמש מאות שקל בלבד. שווי הגניבה גבוה בהרבה, הודה השמאי, אבל סכומי הביטוח בפוליסה נמוכים משווי התכולה. לכן נוצר ביטוח חסר גדול שבגללו, לדעת השמאי, יש להפחית את הפיצוי למבוטחת.

אולם גם את ההערכה המופחתת מאוד של השמאי מטעמה סירבה הפניקס לשלם לעשור. הפניקס גילתה כי עשור לא התקינה על חלונות הדירה "סוגר מפתח". זאת בניגוד לסעיף בפוליסה שדרש "סוגר מפתח" בנוסף לאמצעי מיגון נוספים שכן הותקנו.

עשור פנתה לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות. תביעתה הונחה על שולחנו של הרשם הבכיר נדים מורני.

התקנתי את כל המיגונים שהסוכן ביקש ממני להתקין, העידה עשור בפני הרשם ומנתה אותם אחד לאחד: "שני מנעולים בדלת, זכוכית כפולה, תריסים בכל הבית ואיפה שלא היה תריס, התקנתי סורג".

ולמה לא התקנת "סוגר מפתח", הקשה הרשם.

אני לא יודעת מה זה, השיבה עשור, בחיים שלי לא ראיתי סוגר מפתח. גם סוכן הביטוח של הפניקס לא ידע מה זה. הוא הבטיח לברר ולהודיע לי. עד היום לא קיבלתי ממנו הסבר על מה מדובר.

הרשם התרשם מכנות עדותה של עשור והאמין שלא היא ולא סוכן הביטוח ידעו מה זה סוגר מפתח. "יוצא שהיא לא קיבלה הסבר מספיק מטעם הפניקס ואף לא מטעם הסוכן. לכן המשא ומתן עמה לקראת עריכת חוזה הביטוח היה פגום, נעשה בחוסר תום לב והתנהל לא בדרך המקובלת", קבע הרשם.

הרשם הבחין כי הדרישה לסוגר מפתח מופיעה בפוליסה בלבד ולא בשום מסמך אחר. דרישה זו לא מופיעה בהצעת הביטוח וגם לא ברשימת תנאי המיגון שנמסרה לעשור לפני הנפקת הפוליסה. מה שקובע בביטוח, הסביר הרשם לנציג הפניקס, הוא לא הפוליסה אלא מה שסוכם בין המבוטח לבין סוכן הביטוח. במקרה זה "אין כל בטחון שמה שצוין בפוליסה הם אותם דברים שסוכמו בין עשור לסוכן", פסק הרשם.

הפניקס, המשיך הרשם גם לא הוכיחה "שהסוכן הסביר למבוטחת ולו פעם אחת שקיימת חובה להתקנת סוגר מפתח בכל אחד מהחלונות. ייתכן שאם דרישה כזו הייתה מועלית על ידו, המבוטחת לא הייתה מבטחת בהפניקס את דירתה, או שהייתה מתקינה סוגר מפתח בחלונותיה".

יתירה מזו, הוסיף הרשם, גם לאחר הנפקת הפוליסה הפניקס לא מילאה אחר חובתה לשלוח סוקר לביתה של המבוטחת כדי לוודא שהיא התקינה סוגר מפתח.

הרשם גם הזכיר לנציג הפניקס את האמור בחוק חוזה הביטוח לפיו כדי להיות פטורה מתשלום היה על הפניקס להוכיח כי התקנת סוגר המפתח הייתה מונעת את הפריצה. "בחלון שנפרץ היה תריס עם סוגרים משני צדדי החלון וזכוכית כפולה עם סוגר באמצע החלון בין שתי הכנפיים. לכן גם אם באותו חלון היה מותקן סוגר מפתח, סביר להניח שהדבר לא היה מונע התרחשות הפריצה, מאחר והפורץ היה יכול לשבור את הזכוכית ולפתוח את החלון באמצעות המפתח של אותו סוגר מפתח".

בסופו של דיון, הרשם פסק כי הפניקס התנהגה אל עשור שלא בתום לב משום שהיה עליה לאשר את תביעתה גם ללא משפט. אולם בשורה התחתונה הרשם מורני חייב את הפניקס לשלם לעשור רק את הערכת השמאי המופחתת כלומר שמונת אלפים וחמש מאות שקל ולהשיב לעשור את סכום אגרת המשפט בסך מאה שקל. הא ותו לא.

בשולי הדברים ייאמר כי הפניקס זכתה כאן מן ההפקר לא רק משום שלא חויבה בדבר על התנהלותה שלא בתום לב כלפי המבוטחת הנאמנה לה כבר עשרות שנים אלא גם משום שחויבה רק בהערכת השמאי המופחתת. לפי הנחיה עקרונית של משרד המפקח על הביטוח משנת 2002 כאשר חברת הביטוח לא שולחת סוקר אל ביתו של המבוטח "התוצאה תהיה שבהתרחש מקרה ביטוח לא תוכל חברת הביטוח להישמע בטענה של ביטוח חסר".

אבל מי בכלל שומר עלינו שהנחיות המפקח יקוימו?