ויכוח כאירוע חריג ויוצא דופן בעבודה

יוסף שלום שימש סמנכ"ל בעירית לוד. באחד הימים, במהלך סיור בעיר, הבחין שלום בערימת פסולת בנין מושלכת.

שלום התקשר עם הקבלן האחראי וביקש ממנו לפנות את הפסולת מהמקום. שיחת הטלפון התנהלה בטונים גבוהים. שלום התרגז נוכח הכחשותיו של הקבלן כי השליך את הפסולת.

תוך כדי השיחה החל שלום להרגיש כאבים בחזה וביד שמאל. הרגשתו הלא טובה הלכה וגברה. בהמשך נלקח על ידי חבר לעבודה לבית החולים. שם אובחן כי שלום עבר אירוע לב.

שלום ביקש כי אירוע הלב יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה". המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של שלום, בטענה ששיחת הטלפון לא היוותה אירוע חריג ויוצא דופן בעבודה; שהרי רק אירוע כזה מזכה את העובד בהכרת התאונה כ"תאונת עבודה".

חילוקי הדעות בין שלום למוסד לביטוח לאומי הועברו להכרעת בית הדין הארצי לעבודה. בהרכב ישבו הנשיא, סטיב אדלר, סגן הנשיא יצחק אליאסוף והשופט עמירם רבינוביץ. את פסק הדין כתב השופט אליאסוף.

שלום טען כי שיחת הטלפון עם הקבלן הייתה אירוע חריג. לכן יש למנות מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אותו אירוע חריג לאירוע הלב.

הקביעה אם האירוע בעבודה הוא בגדר "אירוע חריג" מבחינתו הסובייקטיבית של הנפגע, היא קביעה עובדתית-משפטית הנחתכת על פי חומר הראיות המונח לפני בית הדין, ציין הרכב השופטים שדן בעניין.

לאור חומר הראיות ובשל סמיכות הזמנים בין האירוע ואישפוזו של שלום, ניתן לראות בשיחת הטלפון "אירוע חריג" בעבודתו של שלום.

לאור זאת, פסקו השופטים, יש מקום למנות מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

כמומחה-יועץ רפואי מונה הד"ר זאהי חורי. בחוות דעתו ציין ד"ר חורי כי אצל שלום התקיימו שלושה גורמי סיכון למחלת לב כלילית: עישון כבד מזה 25 שנים, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית ועודף שומני הדם.

מחלתו של שלום הייתה פעילה עוד לפני הויכוח שהתרחש במהלך שיחת הטלפון. לכן השפעת האירוע בעבודה על בוא האוטם הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

ד"ר חורי הבהיר כי אין לשלול את הטענה שהמאורע זרז את ביטוי המחלה, אך השפעת האירוע בעבודה על בוא האוטם הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון האחרים.

הקביעה כי מדובר ב"אירוע חריג" בעבודתו של שלום, הדגיש הרכב השופטים, כפופה לבחינת הקשר הסיבתי בין האירועים בעבודתו של שלום לבין בוא האוטם. בחינה זו נשענת בראש ובראשונה על חוות דעת רפואית של המומחה-היועץ הרפואי מטעם בית הדין.

לאור חוות דעתו של ד"ר חורי כי השפעת האירועים בעבודתו של שלום הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, אין מנוס מלקבוע כי צדק המוסד באשר לא הכיר באוטם בו לקה שלום כ"תאונת עבודה".