Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מסך נקי

יצחק חזוט נפגע בתאונת דרכים.

חזוט הגיש תביעה נגד חברת הביטוח צור שמיר אשר ביטחה את הרכב בו נפגע בביטוח חובה.

גובה הפיצויים קשור כידוע בגובה אחוזי הנכות מהם סובל הנפגע.

אלא שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הצדדים אינם רשאים להסתמך על מומחים מטעמם להערכת נכותם. בית המשפט אליו פונה הנפגע, הוא בלבד רשאי למנות מומחה רפואי לצורך קביעת נכותו של הנפגע.

במקרה של חזוט מינה בית משפט השלום בבאר שבע בהסכמת הצדדים, את פרופ' דקל כמומחה רפואי. האחרון העניק לחזוט אחוזי נכות גבוהים.

לאור זאת, מחק חזוט את תביעתו המקורית בבית משפט השלום. חזוט הגיש את התביעה מחדש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המוסמך לפסוק סכומי פיצויים גבוהים יותר.

במסגרת התביעה החדשה ביקש חזוט כי חוות דעתו של פרופ' דקל תשמש גם כבסיס לתביעת הפיצויים שלו בבית המשפט המחוזי.

צור שמיר התנגדה לבקשה זו. לגרסתה, התביעה בבית המשפט המחוזי מתחילה "עם מסך נקי". ההסכמה שניתנה בשעתו למינויו של פרופ' דקל שוב אינה מתקיימת.

נהפוך הוא, טענה צור שמיר, כיום היא מתנגדת למינויו של פרופ' דקל משום שהעניק לחזוט אחוזי נכות גבוהים לטעמה.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט אליעזר ריבלין, קבע כי אכן פרופ' דקל מונה בהסכמת הצדדים.

אולם, כל הסכמה שניתנת בנוגע למומחה רפואי במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נעשית בזיקה לתובענה מסויימת המתבררת באותה עת או עומדת להתברר בבית המשפט.

לכן, בדרך כלל, כאשר נמחקת תובענה בלא שניתן פסק דין המכריע לגופה של המחלוקת, אין חוות הדעת הרפואית שהוגשה במסגרתה מחייבת בתביעה מחודשת.

השופט ריבלין הוסיף וציין כי בכל מקרה רשאי כל צד למשפט לחזור בו מהסכמה שנתן למינוי מומחה רפואי מסוים כל עוד המינוי לא יצא אל הפועל.

ממילא רשאים הצדדים להודיע כי הסכמתם אינה קיימת בכל הנוגע לבקשה חדשה המתבררת בתיק אחר.

בתיק האחר שוב אין הצדדים נתונים להערכות הרפואיות שהוצגו כראיה בבית המשפט הקודם.

לפיכך מינה השופט ריבלין את ד"ר שאול לוין במקומו של פרופ' דקל לשם הערכה מחודשת בדבר נכותו של חזוט.