הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

רכב במגרש משחקים

ילד בן 8 שיחק בחצר ביתו. לפתע הבחין בקרוב משפחה מחנה רכב ליד הבית ונכנס לפטפט עם אביו. הילד ניגש לרכב שלא היה נעול, נכנס לתוכו ושיחק בו.

משסיים את משחקו, ניסה לצאת דרך חלון הרכב, או אז נפל הילד דרך החלון, נחבל ושבר את ידו.

חברת הסנה, מבטחת הרכב בביטוח חובה, דחתה את תביעת הילד. לטענתה אין מדובר כלל ב"תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

השופטת שולמית וסרקרוג קבעה כי עליה וירידה מן הרכב נחשבות אמנם "שימוש ברכב מנועי" לצורך הזכאות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אולם השאלה היא אם זכאות זו נשמרת גם כאשר מטרת הכניסה לרכב היתה לצורך משחק בו.

המבחן השולט בתחום זה, מוסיפה השופטת, הוא המבחן התחבורתי. כך לדוגמא, טיפוס על רכב ושימוש בו כסולם להתקנת שלטי פרסומת אינו מהווה שמוש למטרות תחבורה.

גם בענייננו, שימושו של הילד ברכב לא נעשה למטרות תחבורה - שהרי בהכנסו לרכב כוונתו היתה לשחק בו, ותו לא.

ד"ר דן ביין, השופט השני בהרכב, לא ראה את העניין עין בעין, כלשונו, עם השופטת וסרקרוג. לגרסתו, לא מטרתו של הילד היא החשובה - אלא של נהג הרכב.

הדבר דומה להולך רגל שנפגע על ידי מכונית נוסעת. הולך הרגל אינו משתמש ברכב למטרות תחבורה. למעשה הוא אינו עושה שימוש ברכב כלל ועיקר. אף על פי כן זכאי הוא לפיצויים. זאת משום שהחשוב הוא שהנהג הפוגע עשה שימוש ברכב למטרת תחבורה.

היעלה על הדעת - מקשה השופט ד"ר ביין - כי מה שיכריע את הכף הוא הרהורי לבו של הילד, אם כניסתו לרכב היתה לשם משחק או שמא רצונו היה להצטרף לנסיעת קרובו.

במקרה זה, קרוב המשפחה החנה את הרכב והשאיר את החלונות פתוחים. דבר זה - מסביר השופט - היווה פיתוי לילדים כפריים. אין ספק כי הנהג נחשב כמי שעשה שמוש ברכב למטרות תחבורה. הנהג החנה את הרכב לזמן מוגבל בעת ביקורו בבית הורי הנפגע על מנת להמשיך מיד לאחר מכן בדרכו. חניה זו היא שימוש תחבורתי.

השופטת בלהה גילאור מבהירה כי מדובר בשאלה שהתשובה עליה אינה קלה. לבסוף לאחר התלבטות הצטרפה אל השופטת וסרקרוג.

"מאחר ופעולת החניה של הרכב הסתיימה והארוע בו נפצע הילד היה בשלב בו חנה הרכב חנייה מוחלטת, אין לראות בכניסת וביציאת הילד מהרכב תוצאה של השימוש ברכב למטרת "תחבורה".

אין גם לומר כי היא קשורה לפעולות שעשה הנהג בעת שהחנה את הרכב, אפילו חנייתו היתה לזמן קצר. לא עקב סגולות התנועה של כלי הרכב נפגע הילד אלא פגיעתו ארעה כשנפל בעת שיצא מחלון הרכב".

לפיכך, ברוב דעות, פסק בית המשפט המחוזי בחיפה כי נפילת הילד מהרכב איננה נחשבת ל"תאונת דרכים". הילד אינו זכאי לפיצויים ממבטחת הרכב בביטוח חובה בגין פגיעתו.


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא