ביטול אינו מפקיע זכויות

בני הזוג להב חתמו עם מיכאל אדרי על הסכם, בו נמכר ביתם של להב בטבריה, לאדרי.

לאחר כריתת ההסכם פנה אדרי אל חברת הביטוח המגן בבקשת הלוואה.

המגן דרשה וקיבלה כבטחון להלוואה, הן מבני הזוג להב והן מאדרי, יפויי כוח בלתי חוזרים לרישום משכון על הבית. משכון כזה אכן נרשם ברשם המשכונות. בזמן רישום המשכון, בני הזוג להב היו עדיין בעלי הזכויות בבית. רישום המשכון נעשה, לפיכך באישורם בכתב. בהמשך נרשמו הזכויות בבית על שמו של אדרי.

לאחר רישום המשכון לטובת המגן, נרשם על הבית משכון בדרגה שניה לטובת בנק אוצר החייל כבטחון להלוואה עסקית שנתן הבנק לאדרי.

כשמונה חודשים לאחר כריתת ההסכם, הגישו בני הזוג להב תביעה נגד כל המעורבים בעסקה, וביקשו כי בית המשפט יצהיר שההסכם בינם לבין אדרי בטל ומבוטל וכי הזכויות בבית שבות לבעלותם, נקיות מהמשכונות הרשומים לטובת המגן והבנק.

התביעה הובאה להכרעתו של השופט מנחם בן דוד מבית המשפט המחוזי בנצרת.

בתצהיר שהגיש להב לשופט הוא הסביר כי הוא ורעייתו נאלצו למכור את הבית בדחיפות מאחר ונזקקו למזומנים לצורך מימון הגנתם המשפטית בהליך פלילי שהתנהל נגדם. לטענתם הם התקשרו עם אדרי בהסכם משום שהוא הציג עצמו כאדם אמיד ובעל אמצעים ולכן לא יתקשה לשלם במהירות את תמורת הבית.

עיון בהסכם המכר שנערך בין להב לאדרי, קבע השופט בתמיהה, מעלה כי התנאים שקבעו בו אינם מתיישבים עם האמור בתצהירו של להב. מסתבר כי הוסכם שהתמורה עבור הבית תשתלם במספר תשלומים אשר יתפרסו על פני למעלה משנה, ציין השופט בן דוד.

מחומר הראיות מתברר גם כי עם הגיע מועד התשלום השני, הסכימו בני הזוג להב לקבל ג'יפ כתחליף לתשלום כסף.

עובדות אלה ועובדות נוספות שעלו מחומר הראיות ממוטטות את טענת להב כי נפלו קורבן למעלליו של אדרי, פסק השופט בן דוד.

אם אדרי לא שילם חלק מהתשלומים לפי לוח הזמנים שנקבע בהסכם, מדובר במעשה הפרה של ההסכם לאחר שזה נכרת, וביטול ההסכם אינו בעל תחולה רטרואקטיבית אלא לכל היותר מאז ואילך.

לכן אין במעשה ביטול ההסכם על ידי בני הזוג להב כדי לאיין או לבטל את תוקפם של המשכונות שנרשמו על הזכויות לגבי הבית לטובת המגן והבנק, שנעשו ונרשמו לפני מתן הודעת הביטול של להב.

יתרה מכך, רישום המשכון לטובת המגן נעשה בהסכמתו של להב, עוד בטרם הועברו הזכויות בדירה על שמו של אדרי. לאותה תוצאה, הוסיף השופט בן דוד, ניתן להגיע גם מכוח סעיף 5 לחוק המשכון, תשכ"ז- 1967. המגן על נושה שפעל בתום לב וקיבל משכון מממשכן שלא היה בעל הנכס או לא היה זכאי למשכנו, אך הממשכן פעל על דעת בעלי הנכס או מי שזכאי להחזיק בהם.

המשכון לטובת המגן נרשם לפני זה שנרשם לטובת הבנק. לא נטען ולא הוכח כי המגן נתנה הסכמתה שהמשכון לטובת הבנק יהיה בדרגה שווה לזה שלה. אי לכך ובהתאם לסעיף 6(א) לחוק המשכון, המשכון הראשון בזמן של המגן הוא הגובר על זה של הבנק.

על יסוד האמור לעיל המשכון שנרשם לטובת המגן גובר על המשכון שנרשם לטובת הבנק, קבע השופט בן דוד. אי לכך המגן זכאית להיפרע מתוך כספי התמורה בגין מכירת הבית את סכום ההלוואה, ומהיתרה שתיוותר, אם תיוותר, יסולק החוב לטובת הבנק.