Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

ראשית ראיה לנכות פסיכיאטרית

ולדיסלב מושאילוב נפגע בתאונת דרכים.

בתביעות על נזקי גוף, הנכות הרפואית הנותרת לנפגע משמשת בסיס לקביעת גובה הפיצויים. נכות רפואית זו נקבעת, כמובן, על יסוד חוות דעת של מומחה רפואי.

בתביעות עבור נזקי גוף שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הנפגע אינו זכאי להסתמך על חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. על הנפגע להגיש תביעה לבית המשפט, ובמסגרתה לבקש מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט כדי שהמומחה יחווה את דעתו בדבר שיעור נכותו הרפואית.

באחד מפסקי הדין המרכזיים בסוגייה זו (רע"א 1338/90 שיק נגד מטלון,פד"י מד(2) 216) קבע השופט תאודור אור את הכללים המנחים הבאים:

    " על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת בפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל ענין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.

    אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו".

בין מושאילוב לבין מנורה, מבטחת הרכב בביטוח חובה, התעוררו חילוקי דעות בשאלה אם בית המשפט צריך למנות מומחה שיתן את דעתו בשאלה אם נותרה למושאילוב נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי.המחלוקת הגיעה עד לבית המשפט העליון, והובאה בפניו של השופט תאודור אור.

במשפט התברר כי מושאילוב נפגע בתאונה בראשו. לטענתו מאז התאונה הוא נעשה תוקפני ואלים, דבר שאף הביאו להסתבכות בפלילים.

למרות עובדות אלה קבע השופט אור כי אין מקום למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

ראשית, אין כל ראיה שהתנהגותו האלימה של מושאילוב מקורה בתאונה, או שיש בה להצביע על בעיות בתחום הפסיכיאטרי. דווקא העובדה שהתנהגות זו ארעה שנים לאחר התאונה ובעת שמושאילוב היה מצוי בגילופין, מחלישה אפשרות לקשר כזה. בסיכום המחלה בעקבות התאונה לא צוין כי מושאילוב סבל אחרי התאונה מאיבוד הכרה או הקאות, וכן אין ראיה שסבל מזעזוע מוח, הוסיף השופט אור.

שנית, מושאילוב לא המציא כל מסמך רפואי ממנו ניתן ללמוד על ליקוי בתחום הפסיכיאטרי. מושאילוב לא נזקק לכל טיפול בתחום הפסיכיאטרי מאז התאונה.

שלישית, מושאילוב נבדק על ידי מומחה בתחום הנוירו-פסיכיאטריה, אשר מונה על ידי בית המשפט, ונקבע כי לא נותרה לו כל נכות בתחום הנוירו-פסיכיאטרי.

בנסיבות אלה, פסק השופט אור, לא הובאו כל ראיות, ואף לא ראשית ראיה, אשר יצדיקו מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי ואין מקום למינוי מומחה כזה.