"זכות יסוד לגישה אל בית המשפט" - פסקי דין במקרים דומים

המבוטחת לא שילמה את האגרה בזמן והשופט מחק את תביעתה. בינתיים חלפו שלוש שנות ההתיישנות. האם המבוטחת זקוקה לארכה כדי שתביעתה לא תתיישן?

חברת הביטוח ביקשה מבית משפט כי תצהירי העדות של החוקרים מטעמה שחקרו את המבוטחת יחשפו בפניה רק אחרי עדותה בבית המשפט. האם קיבל בית המשפט את הבקשה?

האם הלכת השנים האבודות, שהקנתה פיצויים משמעותיים יותר עבור אדם שחייו נקטעו בעוולה, חלה רטרואקטיבית, גם על עוולות שהתרחשו בטרם מתן ההלכה?

הכרעה בעליון: תביעת ביטוח מתיישנת תוך 3 שנים בכפוף להארכות בחוק ההתיישנות לקטין, למי שלא ידע ולא יכול היה לדעת על זכויותיו ועוד.

בית המשפט העליון הכריע בסוגייה עקרונית וקבע כי עלות הטיפולים אשר חברת הביטוח תוכיח כי הנפגע זכאי לקבל בקופת חולים תנוכה מסכום הפיצויים הכולל שייפסק.

כמה שווים, בבית המשפט העליון, חייו של ילד שנהרג בתאונת דרכים או במעשה עוולה?את התשובה נותן השופט אליעזר ריבלין.

נתבקשנו על ידי עיתון ידיעות אחרונות באינטרנט, לבחור את השופט אשר לדעתנו השפיע ביותר השנה על תחום משפט הביטוח. הבחירה שלנו לא הייתה קשה.

המפקח על הביטוח הוציא הנחיות הפוסלות את התנהגותן של חברות הביטוח בכל הנוגע להחתמת תובעים על כתבי שחרור גורפים. ההנחיות אוסרות על חברות הביטוח להחתי

גורל הנפגעים מתאונות מכוונות, קורבנות תמימים, מתאבדים והתלויים בהם לפרנסתם, העסיק ומעסיק רבות את בתי המשפט. סיכום מאמר של ד"ר רון קליינמן בסוגייה.

בתביעות נזיקין, השופט מנכה מסכום הפיצויים המגיע לנפגע, את הסכומים שהוא מקבל מהביטוח הלאומי. כיצד על השופט לנהוג כאשר זכותו של הנפגע אינה ברורה?

חברות הביטוח התקוטטו ביניהן בבית המשפט העליון בסוגיית ביטוח הכפל. בלהט הויכוח, העלו טיעונים שהובילו את בית המשפט העליון לאחד התקדימים החשובים ביותר.

במכבסה המבוטחת ארע נזק, אבל היא התביעה הוגשה לאחר זמן רב. ביהמ"ש העליון דן ממתי זכאית המבוטחת להפרשי הצמדה וגם ריבית מיום הארוע או ממועד מאוחר יותר?

נזק ארע במפעל כימיקלים. חברת הביטוח סירבה לשלם. האם יוכל המפעל לתבוע בבית משפט בישראל גם את חברת ביטוח המשנה שביטחה בביטוח משנה את פוליסת הביטוח שלו?

אלפי מבוטחים מנהלים מאבקים מתישים למימוש זכויות. כך הפכו בתי המשפט לחצר האחורית של טייקוני הביטוח. על רקע אלה התבלט הרכב שופטים אנושי עם "לב שומע".

לקראת ראש השנה התשס"ט, התבקשנו על ידי עיתון ידיעות אחרונות באינטרנט להביע את דעתנו לגבי השנה החולפת בתחום הביטוח: על האכזבה ועל ההפתעה.

שופטי ישראל רואים עצמם חסידים של זכויות האדם. אולם כשהדברים מגיעים להכרעה בין האזרח הקטן לבין תאגידי הביטוח, מתגלה אצל חלק ניכר משופטינו רפיסות.

המבוטח לקה בליבו בעקבות עימות בעבודה. חברת הביטוח: "לא מדובר בתאונה כהגדרתה בפוליסה". לאחר זמן, הביטוח הלאומי הכיר בתאונה. ואז נשלף קלף ההתיישנות.

האם רשאית חברת ביטוח להטיח במבוטח טענות מרמה ארבע שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ובניגוד להנחיית המפקח על הביטוח שלפיה יש להעלותן מייד בהזדמנות הראשונה.

האם ההליך של סדר דין מקוצר פתוח בפני מבוטח התובע תגמולי אובדן כושר עבודה מוחלט? האם ראוי לבטל פסק דין שניתן נגד מבטחת שלא ביקשה רשות להתגונן במועד?

על תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, חל הסדר מיוחד: הנפגע-התובע משלם בעת הגשת התביעה חלק מזערי מהאגרה. ומה דינה של תביעה לתגמולי ביטוח חיים, האם חל ההסדר?

חברת הביטוח דחתה את תביעת המבוטח. כאשר המחלוקת הגיעה לבית המשפט, ביקשה החברה להוסיף נימוק, שלא הועלה במכתב הדחייה הראשוני. דיון בהנחיות המפקחת בעניין.

שלושה תובעים הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעות לסעד הצהרתי, בנוגע ללוחות התמותה שחברות הביטוח עושות בהם שימוש, לשם חישוב פרמיות בביטוח חיים.

השופט ריבלין, מביהמ"ש העליון, מאפשר הבאת ראיות לגבי "נזק ראייתי", אך אינו מספק את סקרנותו של מי שמעוניין לדעת אם נזק זה בכלל מכוסה בפוליסת ביטוח החובה

השופטת דפנה גבע, מבית משפט השלום בתל אביב, מוצאת כי עדויות שהובאו בפניה, הנן עדויות שמיעה פסולות ודנה במשמעות המנעות בעל דין מלהביא עד רלבנטי למשפט.

תרומת משרדנו לרווחת תושבי ישראל באשר הם: שימור מערך המסוקים בישראל המשמש לפינוי נפגעים.

השופטת אושרית הובר היימן דנה בשאלה אם מסך מחשב ארגונומי עליו המליצו הרופאים לחולה מעייפות שרירים (מיאסטניה גרביס) מכוסה בביטוח בריאות.

בתחילת חודש פברואר 2016 תיכנס לתוקף הרפורמה בביטוחי הבריאות.

אדם אשר זכה בפסק דין נגד חברו, רשאי לכאורה לגשת ללא דיחוי עם פסק הדין לכל לשכת הוצאה לפועל. האם דין זה נכון גם באשר לפניה להוצאה לפועל בעניין פסק דין

שבעה חברי כנסת ביקשו בהצעת חוק לאמץ את החלטת העליון לפיה "שפרסום מצבו הרפואי של אדם בפומבי, מהווה פגיעה חמורה בפרטיות". האם ההצעה נוסחה כראוי?

פועל בנין נפל ממנוף של משאית. נרכשו שני ביטוחים: גם ביטוח חובה וגם ביטוח אחריות מעבידים. בית המשפט נדרש להכריע איזה מחלקה תישא בפיצוי הנפגע.

עורכי הדין של חברת הביטוח הגנו בבית המשפט על הנהג המבוטח שהיה מעורב בתאונה, למרות ששאף שתי שאיפות מסיגריית גראס. אולם הפכו עורם ותבעו את המבוטח.

אותה חברת ביטוח הייתה מעורבת בשני תיקים: באחד נקבע כי המבוטח רקם מזימה, ובשני שנקבע כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב. מי שילם יותר על התנהלותו הנלוזה?