"התנהגות מבטח בשלב מכירת הפוליסה" - פסקי דין במקרים דומים

פוליסת ביטוח מנהלים היא מסמך כלאיים. היא יונקת את משמעותה הן מדיני הביטוח והן מדיני העבודה. למי הסמכות לדון בפוליסה זו, לבית הדין לעבודה או לבית המשפט

הפוליסה הונפקה עם כיסוי לפיצויים (תגמולי ביטוח) עבור אבדן כושר לעבודה, אולם המבוטח לא ביקש כיסוי כזה בהצעת הביטוח ואף לא שילם בעבורו כל פרמיה.

איילון סירבה לבדוק את מצב המבוטחת ודחתה את תביעתה. ביהמ"ש פטר את המבוטחת מצירוף חוו"ד ומינה מומחה מטעמו. איילון ביקשה להגיש חוו"ד נגדית. האם יותר לה?

השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב דן בשאלה מה גובר, האם הפוליסה שהובטחה למבוטחת או הפוליסה על פי הרשום בה בניגוד להבטחות שניתנו למבוטחת

תיקון לחוק חוזה הביטוח נותן לשופטים סמכות להטיל על חברות הביטוח סנקציה של ריבית מיוחדת עד פי עשרים מהריבית החוקית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

מבוטח בביטוח לאובדן כושר עבודה נפגע בתאונת דרכים. חברת הביטוח סרבה לשלם והצביעה על הסכמתו להחרגת פגיעה בברך. המבוטח טען שההחרגה חלה רק על הפגיעה הישנה

המבוטח חתם על טפסי הביטוח ואף חתם על הוראת קבע. המבוטח עבר תאונה קשה לפני שחברת הביטוח הספיקה לאשר את הפוליסה. האם המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח?

ילד בן 10, תלמיד בירושלים, נפל מגובה, נחבל ונותר עם נכות צמיתה של 70%. המבטחת בביטוח תלמידים חפשה ומצאה טענה לדחיית תביעה. האם תמחק התביעה על הסף?

המבוטחת נזקקה לטיפול רפואי בטיול בחו"ל. חברת סירבה לשלם."לא התקשרת אלינו, בטרם הנסיעה לחו"ל" "להפעיל" את הביטוח הניתן כהטבה למחזיקי כרטיס אשראי.

המעביד שילם את פרמית ביטוח חבות המעבידים לפי מס' העובדים במפעל (12 עובדים) ולא לפי מצבת כוח האדם בספרים (27 עובדים). האם תשלם המבטחת לעובד שנפגע?

שופטי ישראל רואים עצמם חסידים של זכויות האדם. אולם כשהדברים מגיעים להכרעה בין האזרח הקטן לבין תאגידי הביטוח, מתגלה אצל חלק ניכר משופטינו רפיסות.

נתבקשנו על ידי עיתון ידיעות אחרונות באינטרנט, לבחור את השופט אשר לדעתנו השפיע ביותר השנה על תחום משפט הביטוח. הבחירה שלנו לא הייתה קשה.

האם הלכת השנים האבודות, שהקנתה פיצויים משמעותיים יותר עבור אדם שחייו נקטעו בעוולה, חלה רטרואקטיבית, גם על עוולות שהתרחשו בטרם מתן ההלכה?

המחפרון של המבוטח ניזוק בחוף הכנרת. חברת הביטוח הצביעה על חריג הקובע כי אין כיסוי לנזק בתוך הים או בסמוך לו, וטענה שגם אירוע שארע 200 מטר מהחוף מוחרג

המבוטח חתם על הצעת ביטוח ועל הוראת קבע. אולם עד שהמבטחת אישרה את הכיסוי הביטוחי, המבוטח נפגע בתאונה. האם המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח עבור נזקיו מהתאונה?

המבוטח איבד טבעת יהלום והמבטחת סירבה לשלם. השופט אהוד רקם, מבית משפט השלום בחיפה, דן בשאלה מי חייב להוכיח כיצד נעלמה הטבעת, האם המבוטח או חברת הביטוח?

האם עבריין המבטח עצמו בביטוח חיים, חייב להצהיר בהצעת הביטוח בסעיף העיסוק, כי עיסוקו "עבריין"? זו השאלה שהונחה לפתחו של השופט במקרה זה.

בית המשפט העליון, חידש הלכה כשקבע כי אדם שניזוק מעוולת נזיקין, זכאי לפיצויים גם עבור שנותיו האבודות. האם ההלכה החדשה חלה גם על תביעות תלויות ועומדות?

בין המבוטח בביטוח אחריות לבין הצד השלישי התנהלו הליכי בוררות. במהלך ההליכים פנה המבוטח לבית המשפט וביקש כי בית המשפט יכפה על חברת הביטוח לכסות את הנזק

שלושה עמיתים של קרן פנסיה ביקשו להפוך את תביעתם נגד הקרן לתובענה ייצוגית. בעלת הקרן, הזדרזה והגישה בקשה למחוק על הסף את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

סוכן הביטוח רצה לחסוך ללקוחו פרמיות וביקש מחברת הביטוח להזיז את תחילת הביטוח. הסוכן לא ידע כי בינתיים לקוחו נפצע. האם יזכה המבוטח לתגמולי הביטוח?

חתמי לוידס רשמו בפוליסת הביטוח את המבוטחת בשם מקוצר "יהלומי דב" ולא בשמה הפורמלי המלא. ביהמ"ש דן בשאלה האם למחוק את תביעת המבוטחת על הסף מחוסר יריבות.

השופט בועז אוקון, רשם בית המשפט העליון, קובע כי יש להקל עם מבוטח המגישים ערעור נגד חברת ביטוח ולהקל עליהם כפי שהוא מקל על חברות ביטוח בהפקדת ערובה

שלושה תובעים הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעות לסעד הצהרתי, בנוגע ללוחות התמותה שחברות הביטוח עושות בהם שימוש, לשם חישוב פרמיות בביטוח חיים.

"שתי אלמנות אוחזות בכספי קרן הפנסיה של המנוח; זו אומרת כולה שלי וזו אומרת חצייה שלי וקרן הפנסיה אומרת יחלוקו". בסוגייה זו דן בית המשפט העליון.

חברה שאיתרה ציוד שאבד למען המבוטחת תבעה את שכרה ממנה בבית המשפט. המבוטחת הגישה הודעת צד ג' למבטחת. בית המשפט המחוזי דן בהפיכת המבטחת מצד ג' לנתבעת.

המעבידה פסקה לשלם את ביטוח המנהלים של התובע. חברת הביטוח פנתה למעבידה במכתבי אתרעה שלא הועילו. האם הפיגור בגביית החוב נוצר בשל רשלנות חברת הביטוח?

שופט בית המשפט העליון, תאודור אור, נוקט בגישה חדשנית במטרה למנוע הבדלים בסכומי הפיצוי בין שופט לשופט וקובע סכום אחיד עבור סיעוד בבית לנכה 100 אחוז

ביהמ"ש העליון קובע שיש לפרש פוליסה לפי עקרון "כיבוד ציפייתו הסבירה של המבוטח". כך שבמקרה זה חדירת הגנבים לבית הכנסת דרך חלון צדדי לא נעול תוגדר פריצה.

אשתו של המבוטח נתבעה על ידי אדם שננשך על ידי כלבם של בני הזוג. האם יש כיסוי לנזק שנגרם על אף שהפוליסה הוצאה על שמו של המבוטח בלבד? בית המשפט העליון מכ

השופט ריבלין, מביהמ"ש העליון, מאפשר הבאת ראיות לגבי "נזק ראייתי", אך אינו מספק את סקרנותו של מי שמעוניין לדעת אם נזק זה בכלל מכוסה בפוליסת ביטוח החובה